1והדלובקס. חמור לובי.2כבונות וכו'. עטופות, כדי שיעשו צמר לבן ונקי.3שחוזית וכו'. זנבותיהן קשורים למעלה.4כבולות. זנבותיהן קשורים למטה.5המסורכו. רצועה שחוגרים בה את החמור, כדי להחזיק את המשא שעליו.6במטוטלת. חתיכת בגד שהיתה תלויה בדבשתו ויורדת לאחוריו להגן עליו שלא תכנס בו הרוח.7בשיר. כעין אצעדה שבצוארו, וטבעת קבועה בה לחבל, כדי למושכו. רש"י.8מחולחלין. רפין, ולא יהוא מהודקין לצוארו.9ולא בזהורית וכו'. לשון של צמר או משי צבועה אדום, ותלו אותה בסוס לשם סגולה, ובהמה אינה יוצאת בקמיע אפילו מומחה, כמפורש להלן בסמוך.10בקרטלין. בסל.11ובקשישין וכו'. קנים רכים שנתקשו, קשים רחבים. עיין בבה"א.12המדולדלת. פירש"י: שיצאה מקצתה.13ופוקקין לה זוג וכו'. אבל אם לא פקקו אפילו בחצר אסור, משום שמשמיע קול, ונראה כאילו מוליכה לשוק למכירה.14בעיר של זהב. תכשיט של זהב שירושלים מצויירת עליו, ור"מ סובר שתכשיט אינו מלבוש, וחייבת משום מוציאה משא.15בטוטפת ובסרביטין. תכשיטים שטיבם המדוייק אינו ברור, עיין בבה"א.16באצטמא. זר שעל גבי הראש.17חייבת. צ"ל: פטורה, כמו שהוא בכי"ע ובכי"ל.18בנגעים. משום שהיא צבועה, כנגעים פי"א מ"ג, עיין בבה"א.19מלמטה משערה וכו'. כלומר, כל דבר שאינה יכולה לשולפו מבלי לגלות את שערה מותרת לצאת בו, שהרי אשה לא תגלה את שערה ברשות הרבים, ואין לחשוש שמא תעבירנו ד' אמות ברה"ר.20סנדל מסומר וכו'. גזרו עליו, משום שהנשים שהיו שומעות את קולו היו נבהלות, והמעוברות מפילות, ועיין בבה"א.21ומכסה בו וכו'. שהרי יש עליו תואר כלי.22אוסר. שמא ישכח וילבשנו.23קמיע מומחה. שמותר לצאת בו בשבת.24שלא יכפה. כלומר, שמעולם לא נכפה, אלא שדואג שמא יכפה, שבא ממשפחת נכפים.25בכובלת. צ"ל: בכוכלת, כבכי"ע ועוד עיין בבה"א, והוא כלי עשוי מקליפת הצב.26של פלייטין. שמן שכובשים בו עלי ורד, וכדומה.27בזמן שאין בה בוסם וכו'. צ"ל כבשאר נוסחאות: בזמן שיש בה וכו', הא אם אין בה וכו'.28בספכה מוזהבת ובטסין וכו'. כלומר, בסבכה מוזהבת ובטסין וכו' של הסבכה, והיינו בשביס הסבכה, עיין בבה"א.29ובקורדוקיסין. נעלים העשויים מקליפות צמחים, ובעיקר מקליפת האלון. באבן תקומה. פירש"י: אבן שנושאות אותה מעוברות שלא יפילו לשם קיום הוולד.
